יש סוד אחד קטן שרציתי לגלות לך. מדובר בסוד שכל העשירים יודעים והם משתמשים בסוד הזה ללא הפסקה. ישנם אנשים שאינם דואגים יותר איך הם יגמרו את החודש. מרביתם כבר אינם הולכים לעבודה, אלא רק כשממש מתחשק או כשבעלי המניות מנדנדים, אבל הסיבה לכך אינה רק כי הם עשירים, אלא פשוט כי פחות משתלם להם לעבוד.
הסיבה האמיתית לכך נעוצה בשיטת המיסוי השונה להכנסות המתקבלות ממקורות שונים. אנסה להסביר באמצעות דוגמה למה אני מתכוון: ארבעה אנשים שונים מרוויחים את אותו הסכום ממקורות שונים. נניח שמדובר במאה אלף שקלים הנכנסים בסוף השנה לבעל מניות בחברה המקבל דיבידנדים, למנהל בכיר בבנק המרוויח מאה אלף שקלים בחודש, למשקיע בשוק ההון שהתמזל מזלו ו”עשה קופה” כאשר התיק שלו הניב מאה אלף שקלים באותו החודש, לבעל חברה בתחום הטקסטיל המרוויח, ניחשת נכון, מאה אלף שקלים ולמשקיע נדל”ן בארה”ב שהחודש הרוויח מאה אלף שקלים משכירויות שונות.
אז כמה מס שילם כל אחד וכמה נשאר לו בכיס?
לכאורה כל אחד מרוויח את אותו הסכום. כולם חוזרים הביתה עם ברוטו של מאה אלף שקלים, אך כמה באמת נשאר בכיס מהסכום הזה? הדוחות הכספיים של כל אחד מהם או תלוש המשכורת יהיו שונים לגמרי בסוף החודש.
בעל המניות בחברה מסוימת שזכה לקבל דיבידנדים נאלץ להיפרד משלושים אחוזים מהסכום אותו קיבל, היישר לטובת מס הכנסה, ונשאר עם שבעים אלף שקלים בלבד.
המשקיע בשוק ההון, גם הוא נאלץ להיפרד מעשרים וחמישה אחוז מהכספים, ונשאר עם שבעים וחמישה אלף שקלים בלבד – מצב טוב לעומת משקיעים פחות בעלי מזל, שהפסידו חלקים ניכרים מהקרן שהשקיעו ולא ראו רווחים.
אך מה עם המנהל הבכיר בבנק, זה שהשקיע שעות רבות בקריאה של דוחות עסקיים, שעות רבות בפגישות הנהלה, ולעיתים נשאר בעבודה עד השעות הקטנות של הלילה – אולי הוא זכה לראות יותר מהמשכורת? עצוב מאד, אבל גם הוא נאלץ להיפרד משלושים אחוז מכספו, זאת משום שהכנסות עד 12,700 ש”ח חייבות במס בשיעור של 23%, אך כל שקל מעל זה ממוסה ב-30%, כך שגם הוא רואה בסביבות שבעים אלף שקלים לפני ניכויים אחרים. גם אם היה מנסה לעבוד בשתי עבודות שונות, עדיין שיעור המס היה דומה, כל עוד מדובר במשכורת גבוהה.
אולי בעל חברת הטקסטיל הצליח לחזור הביתה עם סכום גדול יותר? מסתבר שגם הוא שילם מס חברות לא נמוך – 26.5% מרווחיו לאחר ניכוי מס חברות, למרות העובדה שגם הוא השקיע שעות רבות של עבודה. אז מי בעצם הצליח לשלם פחות? מה הוא אפיק ההשקעה המשתלם ביותר, השקעה בחברה, בבורסה, או עבודה מאומצת במשרה נחשקת?
מי הצליח לשלם הכי פחות מס?
ניחשתם נכון. דווקא משקיע הנדל”ן, זה שישב וצפה בטלוויזיה בעוד חברת הניהול מנהלת את נכסיו בארה”ב, זה שביצע השקעה נבונה פעם אחר פעם ובנה פורטפוליו של השקעות מניבות בארה”ב, עם שכירויות הנכנסות לחשבון מדי חודש כמו שעון. הוא אינו משקיע זמן ואנרגיה בניהול הנכס, אינו מקבל ולו שיחה אחת מדייר שהשירותים שלו נסתמו, מכיוון שהכול מתנהל עבורו על ידי חברה חיצונית.
אז כמה הוא משלם? חמישה עשר אחוזים בלבד, וגם זאת לא מכל הסכום שהוא מקבל כשכירות, אלא לאחר קיזוז ההוצאות הכרוכות בניהול הבתים כמו הוצאות חברת הניהול, מיסים שנתיים, תיקונים בנכס וכן הוצאות משפט לדיירים שנאלץ לפנות. נכון, לא תמיד כל הבתים מאוכלסים, אך הסיכון מפוזר בין מספר בתים. הוא דואג להביא הביתה סכום של מעל 85 אלף שקלים על מאה אלף השקלים שקיבל. מכאן ניתן להסיק כי על רווחים מהשקעות נדל”ן משלמים הכי פחות מיסים מכל מסלול השקעה אחר, ולמעשה זו ההשקעה הבטוחה ביותר, בזמן הקצר ביותר.
אבל מנין הוא השיג את הכסף לרכישת הבתים? החלק החשוב ביותר ואולי המעניין ביותר הוא שאת סכום ההשקעה הראשוני כלל לא הוציא מכיסו הפרטי. בזכות הדירה שלו בארץ הוא קיבל הלוואה להשקעה. את הנכסים הראשונים רכש למעשה מהכסף של הבנק, והדיירים שגרו בבתים בחמש השנים הראשונות שילמו הלוואה זו. לאחר מכן, הוא ממשיך ליהנות מנכס שערכו עולה, ויכול לממש את הסכום שהשקיע במכירת הבתים מעבר להכנסות מהשכירות. משקיע חכם, אם כך, ידע להרוויח תשואה גבוהה ולשלם מינימום מיסים.
אני מציע גם לך לחבור לאנשים הנכונים – אלה שכבר מרוויחים אלפי דולרים בחודש וכבר לא דואגים למקור הכנסה. השלב הראשון מתחיל בלשנות את דפוס החשיבה שלכם לגבי כסף והשקעות, השלב השני הוא לקבוע איתי פגישה שבה נשוחח על השקעות הנדל”ן שלכם בארה”ב.
