עד לאחרונה, יותר ויותר ישראלים בחרו להשקיע את מיטב כספם בנדל”ן בישראל, ולו כדי להבטיח לילדיהם דירה קטנה לעתיד או אפילו כהכנסה נוספת לעצמם.
אולם, לאור מדיניותו התוקפנית של שר האוצר משה כחלון ועקב המיסים החדשים המוטלים על הרוכשים דירה שניה ומעלה, ספק אם תושבי ישראל ימשיכו בכך ויבחרו להשקיע את הכסף שחסכו לאורך השנים ברכישת דירה.
עלייה במיסי הנדל”ן בארץ מובילה לחיפוש אחר השקעות אטרקטיביות במקומות אחרים בעולם.
כבר בשנה האחרונה אנו עדים לשינויים רבים בתחום הנדל”ן, שאינם חיוביים בהכרח.
שינויים אלו הופכים את ההשקעה בנכסים השונים לפחות ופחות אטרקטיבית. הדבר בא לידי ביטוי בעלייה במס הרכישה מ-5 אחוזים ל-8 אחוזים, כשהמשמעות הנלווית לכך היא תוספת של עשרות אלפי שקלים, המשולמים כמס עבור כל רכישה של דירה שנייה ומעלה.
את אותותיהם של שינויים אלה אפשר היה לראות כבר בשנה שעברה, עלייה בבת אחת של שלושה אחוזים במס הרכישה, כמעט וטרפה את הקלפים והפכה את ההשקעה לבלתי כדאית. עבור רבים מאיתנו שכבר אז הבינו שמס הרכישה מהווה שלוש שנים של הכנסה משכירות זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
בימים אלו שר האוצר משה כחלון מעביר חוק חדש אשר שיגבה מס נוסף של 1% מערך הדירה מכל אלה שמחזיקים בדירה שלישית ומעלה עד סכום של 18,000 ש”ח בשנה.
האבסורד הוא שאין הבדל בין אם זו דירה ששוויה חצי מיליון ש”ח או דירה של עשרה מיליון, המס הוא אותו מס. בשלב הזה הרי זה ברור שמשקיעי הנדל”ן הקטנים שרכשו דירות של עד מיליון ש”ח כבר לא ירכשו דירות בארץ ויחפשו אלטרנטיבות במקומות אחרים.
שוק נדל”ן בריא הינו שוק אשר 30% ממנו הם משקיעים. אם מספר המשקיעים בשוק הנדל”ן יקטן, מלאי הדירות שיוצע להשכרה יקטן אף הוא. צמצום באפשרויות המוצעות לשוכרים יוביל אף הוא לעלייה משמעותית בשכר הדירה, ושוב – יגרום לפגיעה בשכבות החלשות שבאוכלוסייה. אין ספק שצעד זה איננו חיובי למשק, וראוי היה להחליפו בצעדים יזומים של עידוד רכישה, של עידוד ההשקעה בנדל”ן. כפועל יוצא מכך היה נוצר מבחר גדול יותר של אפשרויות לשוכרים, והקמה של פרויקטים המיועדים בעיקרם להשכרה היתה כדאית.
עליות אלו המוטלות על הרוכשים יובילו בסופו של דבר לשינויים נוספים בשוק הנדל”ן, שאינם פועלים לטובת בעלי הדירות, ובמקביל – גם אינם לטובתם של השוכרים. העלאת המיסים עשויה להוביל לעלייה בשכר הדירה ולנטל כלכלי רב על האוכלוסייה החלשה, שאיננה מסוגלת לרכוש לעצמה דירה ומסתפקת בשכירתה.
משקיעי נדל”ן בוחרים בהשקעה זו כדי להבטיח את עתידם הכלכלי ואת עתידה של משפחתם. מדובר בהכנסה פאסיבית נוספת משכר דירה ואפשרות לאפיק השקעתי אטרקטיבי, המציע תשואה גבוהה. משקיעים אלה מארגנים את סכום הכסף הנדרש להם לשם כך, בין אם באמצעות לקיחת משכנתא, על ידי פתיחת קרנות נאמנות או בעזרת חסכונות שצברו לאורך השנים, וכל זאת כדי להבטיח לעצמם ולבני משפחתם נכס המשמש כמעין עוגן כלכלי. אולם המס החדש, שטורף את כל הקלפים, צפוי לשנות לחלוטין את תמונת שוק הנדל”ן ולגרום למשקיעים לחפש מקורות השקעה אחרים, תוך זניחת שוק הנדל”ן המקומי.
הוצאת המשקיעים הישראלים מהמשוואה גורמת לשתי תוצאות מדאיגות: לזינוק בשכר הדירה ולפערים בין המעמדות הכלכליים. הדרך היחידה והנכונה להתמודד עם עליית המחירים, היא להוציא אל השוק דירות רבות להשכרה במחירים ריאליים, ואולי אף לסבסד חלק מהן. מחירי שכירות נמוכים יאפשרו לזוגות רבים ליהנות מפתרון מתאים עבורם, המהווה תחליף לרכישת דירה – מה גם שימנע מהם לקחת משכנתא גבוהה ולחיות במשך 20 שנה או יותר תחת נטל כלכלי כבד.
ההנחה מתוכה יוצא כחלון, כי המשקיעים הם אלה שהביאו לעלייה במחירי הדיור, היא מוטעית – ולא רק שלא גרמו לכך, אלא הם אף יכולים להגדיל את היצע הדירות להשכרה עבור הזוגות הצעירים שאינם יכולים לרכוש דירה בשלב זה של חייהם.
אם כן, זה הזמן לחשוב מחוץ לקופסא ולחפש מקורות השקעה אחרים, אטרקטיביים וכדאיים הרבה יותר. נכסי נדל”ן במדינות אחרות בעולם, עם מיסוי נמוך יותר ועם בטחון גבוה יותר, למשל. לשמחתנו, אפשר למצוא כיום לא מעט מדינות המעודדות השקעות זרות ואף מתגמלות את המשקיעים בסכומי כסף גבוהים. ארצות הברית היא אחת מהן, מדינה בעלת הכלכלה החזקה ביותר בעולם.
